פעם שנייה כלא

מדיניות המשטרה ברחבי הארץ שונה בתכלית ממדיניות המשטרה במרחב תל אביב. במה זה בא לידי ביטוי?

עד לפני כחודש בקשה למעצר עד תום ההליכים, ברי בקשה להימצאות חשוד במעצר, מאחרי סורג ובריח עד לתום ההליכים המשפטיים העומדים כנגדו, הוגשה לבתי המשפט במחוז תל אביב בפרט ובשאר המחוזות בכלל, רק במקרים חריגים ביותר כגון:

• גרם מוות ברשלנות תוך נהיגה בשכרות
• נהיגה בפסילה מספר רב של פעמים
• נהיגה בשכרות מספר רב של פעמים

לאחרונה, חלה מגמה של שינוי מדיניות והחרפת הסנקציות הננקטות כנגד חשודים במחוז תל אביב. עניין זה בא לידי ביטוי בהגשת בקשות למעצרים עד תום ההליכים כבר בתיקי נהיגה בזמן פסילה ונהיגה בשכרות, אף אם מדובר במקרה שני של ביצוע עבירות אלו על ידי הנהג החשוד.

נהג שביצע עבירת נהיגה בשכרות/ נהיגה בזמן פסילה לראשונה, אף אם ארעה לפני מספר שנים, ועדיין לא הורשע בדין, ויכול שאף יזוכה; במידה ויבצע עבירה דומה בשנית, תוגש כנגדו תחילה- בקשה למעצר ימים, ולאחר מכן- בקשה למעצר עד תום ההליכים.

דוגמא לכך ניתן למצוא בהבאת מקרים אלו בפני שופטי מעצרים בבתי משפט פליליים ולא בבתי משפט לתעבורה; כך שלבסוף, מובא חשוד לבית משפט בפני שופט הדן במקרי מעצר של חשודים בעבירות מסוכנות כגון: רצח, הריגה, התפרצות, אונס וכו'.

להמחשת הכתוב והפיכת ההלכה למעשה, במהלך החודש האחרון הופיע כותב המאמר מספר פעמים (לא מועט יש לציין) בבית המשפט למעצרי ימים בתיקים מהסוג המתואר לעיל.

שופטים הדנים בתיקי מעצר שדנו עד כה רק בתיקים חמורים ביותר ועדים לשינוי מגמת המשטרה, מביעים אף הם פליאה ממדיניות זו. אך לרוב, מקבלים את הבקשות אף אם משחררים למעצר בית מלא, בתנאים מגבילים ללא אפשרות יציאת החשוד לעבודה.

כאמור, אין נקיטת ההליכים כנגד חשוד הנתפס צפונית לאזור שפיים ודרומית לאזור חולון-בת ים זהה לנקיטת ההליכים כנגד חשוד הנתפס במחוז תל אביב. מדיניות זו לא חלה בשאר המחוזות.

הנני סבור כי במידה ומשטרת ישראל אכן החליטה לשנות את מדיניותה, עליה לעשות כן בכל חלקי הארץ ולא במחוז תל אביב בלבד. עם זאת, יש לציין כי הן שופטי התעבורה והן השופטים בבתי המשפט המחוזיים, דווקא מברכים אודות התנהלות זו ומציינים אותה לשבח.

סוף דבר, חשוב להבין כי מדיניות המשטרה והתייחסותה לעבירות המתוארות הוחרפה בצורה משמעותית והימצאות בתא מעצר מספר ימים, ולאחר מכן, אף תקופה נוספת בהליך של מעצר עד תום ההליכים, שלא להזכיר הטלת תקופות פסילה ארוכות, הופכת למציאות יומיומית.

על הציבור לא להקל ראש בעבירות מסוג זה, על אחת כמה וכמה אם אין המדובר במקרה ראשון מסוגו.