המצלמות החדשות

המשרד לביטחון פנים פתח בפרויקט חדש ששמו 'פרויקט א-3'
זאת במטרה להוביל להתקנה של 300 מצלמות מהירות וכ- 100 מצלמות אשר יוצבו בצמתים, במטרה לאכוף עבירה של מעבר באור אדום. המדובר במצלמות דיגיטליות ואוטומטיות אשר עובדות ברזולוציה גבוהה ובמעבד נתונים מהיר. קצב לכידת עבירות המהירות שלהן מגיע עד ל-2 עבירות בשנייה. כל זאת בניגוד למצלמות הדור הישן, אשר לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין באשר לדרך כיולן ולמעשה ביטול תוצאותיהן. מצלמות המהירות הישנות הופעלו ע"י סרט צילום כימי אשר הובא למעבדה לשם פיתוחו וניתוחו, כך שרק לאחר מספר חודשים היה מתקבל הדו"ח אצל הנהג. מצלמות המהירות החדשות אמורות לתעד בדיוק רב את הנהגים העוברים את המהירות המותרת, ואף יצליחו לתעד חריגה בקילומטרים בודדים מעל המותר, הכל תלוי במהירות אשר תוזן במערכת. נראה כי נהג אשר יעבור את המהירות המותרת ע"י המצלמות החדשות יידע אודות ביצוע העבירה מספר ימים לאחר העבירה- תלוי אף בדואר ישראל.

הכנסת מערך המצלמות תיערך במספר שלבים כאשר הראשון שבהם יסתיים בקרוב, ובו תיערך פריסה של כ- 60 עמדות. השלב השני יערך במהלך שנת 2011 ובו פריסה של כ-120 עמדות.

המצלמות החדשות הינן תוצרת חברת Gatsometer BV ההולנדית, אלו הן המערכות הנפוצות ביותר מסוגן בעולם ובבריטניה לבדה פרושות עשרות אלפי יחידות כאלו. המצלמות מתוכנתות לצילום 4 פריימים בשנייה המכילים עד 4 נתיבים בכל כיוון. התמונה נשמרת ביחד עם זמן הצילום והמהירות בקובץ מוצפן ומשודרת למרכז הבקרה האחורי בחיבור סלולרי GSM של חברת אורנג' למערכת מידע מרכזית. במרכז הבקרה התמונות יפוענחו על ידי המשטרה עצמה ויקושרו אוטומטית לבעל הרכב דרך נתוני הרישוי בדרך דומה לזו שנעשה כיום קישור בכביש חוצה ישראל. לאור האמור ולמעט מקרים של תקלות, התמונות מגיעות למאגר המידע של המשטרה תוך מספר דקות/שעות קטן, המטרה היא שהדו"ח יגיע למבצע העבירה בתוך 72 שעות. לאור העובדה שמדובר במצלמות דיגיטליות, המגבלה על כמות התמונות שיכולה המערכת לצלם כמעט ואינה קיימת.

למצלמה בנק זיכרון גדול בהרבה מהמצלמות הישנות ובהיקף של כ-5,000 תמונות ברזולוציה גבוהה. לציין כי המצלמות מסוגלות להתגבר כמעט על כל ניסיון של שיבוש אפשרי, החל ממדבקות מחזירות אור על לוחיות הרישוי וכלה בפלאש נגדי.

הטריגר להפעלת מצלמות המהירות מבוסס על 2 לולאות בקוטר של כ- 2.5 מטר אשר מוטמעות בכביש, במרחק של כמטר מכל נתיב. המערכת אף יודעת לחשב את המהירות של הרכב שעבר מעליהן. לציין כי הניסיון לעבור לנתיב השני במהירות גבוהה בזמן שבנתיב הראשון יש רכב איטי יותר, לא יעבוד מאחר ומדידת ההשראות שיוצרים הרכבים מביאה את המערכת לחשב את מהירות הרכב שעבר מעליהן, כך שהמצלמה החדשה, בניגוד לישנה, תזהה באיזה נתיב נעברה העבירה.

לכל "אוהבי המצלמות" צריך להבהיר כי גופי המצלמות חסיני ירי ואש, ובתוך כל מארז יוצב מנגנון כיבוי אש. בנוסף, מחוץ לגוף המצלמה יותקנו מצלמות ווידאו שיתעדו כל ניסיון לפגיעה בהן. לא זו אף זו, המצלמות חסינות בפני פגעי מזג האוויר ומסוגלות לצלם ביום ובלילה אף ללא פלאש כך שלא נוכל לדעת האם צולמנו או לאו.

המשרד לביטחון פנים, מסתמך על נתון המשטרה המציג כי כ-  18% מהתאונות הקטלניות בישראל נגרמות ממהירות. אולם מדובר בנתון בעייתי, מאחר שברוב המקרים אין המדובר במהירות הגבוהה מהמותר בחוק, אלא במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך. במקרים אלה, שלדעת מומחים מהווים את הסיבה למרבית התאונות הקטלניות, מערכת המצלמות החדשה כלל לא תועיל מאחר ומטרתה לאכוף רק עבירות של מהירות הגבוהה מהמותר בחוק, כך שבמקרה של נהג שנסע בתחומי העיר במהירות של 50 קמ"ש, כחוק, אך בסמוך לבית ספר, ונגרמה תאונת דרכים, אין דרך להוכיח מהירותו בעזרת המצלמות.

יתרה מכך, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהירות ניצבת במקום השמיני בלבד בטבלת הגורמים לתאונות עם נפגעים - 6% בלבד מהתאונות מיוחסות לעבירת מהירות. במקום הראשון ניצבת עבירת אי-ציות לרמזור (14%). נדמה שלאור נתונים אלה, החלוקה המוצעת של מצלמות המהירות החדשות - שני שלישים מצלמות מהירות, שליש מצלמות רמזור, יכולה וצריכה להיות חכמה יותר, לפחות לבצע החלפה כך ששני שליש יהיו מצלמות רמזור והשאר מהירות.

נראה כי השפעת המצלמות תביא להסחת דעת הנהגים מהכביש לטובת השוליים עליהם מותקנות המצלמות, לאור הפרנויה כי בכל מספר לא מבוטל של מטרים צפויה להיות מצלמה.

הנני סבור, כי במידה והמשטרה תבחן לעומק בכמה אחוזים של תאונות המדובר בדרך בין עירונית/מהירה- תמצא כי מדובר באחוז קטן אף יותר וכי רוב האכיפה צריכה להיערך בערים עצמן, וצריכה לכלול הימצאות בצמתים, ששם מתרחשות רוב התאונות הקטלניות כתוצאה מאי ציות לתמרורים/ רמזורים.

כולי תקווה שבעתיד נגלה כי הסיבה להפעלת מצלמות המהירות אינה כלכלית אלא מטרתה לאכוף עבירות המסכנות חיי אדם, אך ספק רב אם אכן יימצא כן. הנני סבור כי בעוד שמצלמות אור אדום הן חיוניות להצלת חיים, מצלמות מהירות ישמשו כמקור הכנסה גדול מאוד למדינה. בהיר ונהיר כי לא צריך להיות עבריין מן השורה בכדי להיתפס במהירות 110 קמ"ש באיילון, אלא במקרים שלא מצייתים לאור אדום/ תמרור בצומת, דבר המוביל לתאונות הן קלות והן קטלניות.

אין כל ספק כי כמות הדו"חות שיינתנו תגדל באופן משמעותי, ולפיכך הוחלט על תגבור בתי הדין לתעבורה בכוח אדם נוסף והקצאת שני בתי דין, שיטפלו באופן בלעדי הן בבקשות להישפט והן בהזמנות לבתי המשפט. בתי המשפט הינם בית המשפט לתעבורה בנצרת (דו"חות באזור הצפון), ובית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (דו"חות באזור המרכז).

באשר לבתי המשפט, אין ספק בליבי כי תחול החמרה בענישה וכי בעוד תקופה לא ארוכה, יהיו מספר רב של נהגים אשר ישלל רשיונם או שינהגו תחת תנאי, אשר ירחף כחרב מעל ראשם, וכי מדד הפרנויה יעלה אף יותר דבר המעלה את הסיכויים לתאונות בדרכים בין עירוניות/ מהירות.